מתי היו תקליטורים? כל מה שקשור לסיפור
הקוראים המבוגרים יותר ידעו ככל הנראה מאז שיצאו תקליטורים. דיסקי הכסף בישרו את העידן הדיגיטלי של המוסיקה והיו אז מדיום חדש לחלוטין.
מוזיקה הופכת דיגיטלית - ההיסטוריה של התקליטור
קוטר של 12 סנטימטרים, עובי 1.1 מילימטרים ושישה קילומטרים של מדרכה - אלה הממדים של דיסק קומפקטי, או CD בקיצור.
- בשנת 1982 הציגה חברת הבת של פיליפס פוליגרם וסוני את התקליטורים הראשונים לאחסון דיגיטלי של מוזיקה. הדיסקים יצאו לראשונה לשוק ביפן, ואז שנה לאחר מכן באירופה ובארצות הברית.
- קטעי המוזיקה הראשונים ששחררה פוליגרם בתקליטור היו גם השירים האחרונים של להקת הפופ השוודית המפורסמת ABBA. סוני התחילה עם האלבום "רחוב 52" של בילי ג'ואל. המוזיקה הקלאסית הייתה שם גם מההתחלה: הרברט פון קראג'אן הקליט את "הסימפוניה האלפינית".
- התקליטור אמור היה להיות ממשיך דרכו של תקליטי הוויניל שהיו נפוצים עד אז והבטיח לא רק לנגן מוזיקה באיכות טובה יותר, אלא גם להיות עמידים יותר.
- הדיסקים היו אז מהפכה. איכות הצליל הדיגיטלית, חופש הרעש והפיצוח היו היתרונות על פני התקליטים. בנוסף, כבר לא היה צריך להפוך את הפלטות.
- עם זאת, מוציאני המוזיקה היו בתחילה סקפטיים כלפי המדיום החדש - שלא בצדק, שכן התברר במהרה: הדיסקים הקטנים שלטו בשוק המוזיקה שמונה שנים בלבד לאחר הצגתו.
- בינתיים, טכנולוגיית התקליטורים הוחלפה במקצת בפורמטים אחרים כמו MP3, אך היא עדיין חלק בלתי נפרד מחובבי המוסיקה הרבים.
- מעריצי הוויניל הקשים מעולם לא הצליחו לשכנע את התקליטור: התקליטור נקי מרעש ומתפצפץ, אך עוצמת הקול שלו חסרה. מה המומחים אומרים על השאלה האם ויניל או CD נשמעים טוב יותר ניתן לקרוא במאמר אחר.